<h1>צידה לדרך מ"ג כ"ה פ"ב</h1>
<h2>דף טו.</h2>
כל אשה יש לה זמן שקוראים החכמים וסת שרואה דם, וסתם הוסתים ברוב הנשים משלשים יום. ובאותו יום שרגילה לראות, בעלה חייב לפרוש ממנה. אם היא רואה ביום, צריך לפרוש ממנה באותו יום כולו, אפילו הוסת הוא בסופו, ומותר מיד בלילה שלאחריו. וגם כן אם הוא בתחלתו, פורש כל היום ומותר כל הלילה שלפניו. וכן אם רואה בלילה, פורש כל הלילה ומותר ביום שלפניו ושלאחריו. וכל זמן שהאשה קטנה ולא קבעה וסתה שלשה (ימים) [פעמים], אין צריך לפרוש לוסתה. האשה שהיא בחזקת טמאה, אסור לו לבוא עליה עד שתאמר לו טבלתי. הוחזקה נדה בשכנותיה, כגון שראוה לובשת בגדיה המיוחדים לימי נדותה, ודאי טמאה. אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני, אינה נאמנת. ואם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת. היה משמש עם הטהורה ופרשה נדה, לא יפרוש מיד, אלא ינעוץ צפרניו בארץ, ולא יזוז ממקומו עד שימות האבר, ופורש. אשה שאין לה וסת אסורה לבעלה עד שתבדוק קודם תשמיש ואחר תשמיש. וכן צריכה לבדוק לעולם כשתשמש. והיא צריכה לבדוק ולא הוא. אשה שרואה דם מחמת תשמיש, משמשת פעם ראשונה שניה ושלישית, אם בכולן רואה משם ואילך לא תשמש, אלא תתגרש ותנשא אם תרצה לשני, ואם רואה פעם ראשונה שניה ושלישית, תתגרש ותנשא לשלישי. ואם ראתה שלש פעמים כמו כן, שוב אסורה לינשא עד שתבדק. כיצד בודקת, נוטלת שפופרת של אבר ופיה רצוף לתוכה, ונותנת בתוכה מכחול ובראשו מוך, ומכנסת אותו באותו מקום, נמצא דם על ראשו בידוע שהוא מן המקור ואסורה, ואם לאו בידוע שהוא מן הצדדין ומותרת. ואם רצתה לבדוק עצמה בעודה תחת בעלה הראשון אחר שמשמש שלשה פעמים, הרשות בידה, שלא אמרו להתגרש מן הראשון אלא להקל עליה להתירה לשני ולשלישי. ואל יקדר שמשי. ולא יענה בי כחשי. ויהיה קרבני לי לאשי.
<h2>דף סג:</h2>
כל אשה יש לה זמן שקוראים החכמים וסת שרואה דם, וסתם הוסתים ברוב הנשים משלשים יום. ובאותו יום שרגילה לראות, בעלה חייב לפרוש ממנה. אם היא רואה ביום, צריך לפרוש ממנה באותו יום כולו, אפילו הוסת הוא בסופו, ומותר מיד בלילה שלאחריו. וגם כן אם הוא בתחלתו, פורש כל היום ומותר כל הלילה שלפניו. וכן אם רואה בלילה, פורש כל הלילה ומותר ביום שלפניו ושלאחריו. וכל זמן שהאשה קטנה ולא קבעה וסתה שלשה (ימים) [פעמים], אין צריך לפרוש לוסתה. האשה שהיא בחזקת טמאה, אסור לו לבוא עליה עד שתאמר לו טבלתי. הוחזקה נדה בשכנותיה, כגון שראוה לובשת בגדיה המיוחדים לימי נדותה, ודאי טמאה. אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני, אינה נאמנת. ואם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת. היה משמש עם הטהורה ופרשה נדה, לא יפרוש מיד, אלא ינעוץ צפרניו בארץ, ולא יזוז ממקומו עד שימות האבר, ופורש. אשה שאין לה וסת אסורה לבעלה עד שתבדוק קודם תשמיש ואחר תשמיש. וכן צריכה לבדוק לעולם כשתשמש. והיא צריכה לבדוק ולא הוא. אשה שרואה דם מחמת תשמיש, משמשת פעם ראשונה שניה ושלישית, אם בכולן רואה משם ואילך לא תשמש, אלא תתגרש ותנשא אם תרצה לשני, ואם רואה פעם ראשונה שניה ושלישית, תתגרש ותנשא לשלישי. ואם ראתה שלש פעמים כמו כן, שוב אסורה לינשא עד שתבדק. כיצד בודקת, נוטלת שפופרת של אבר ופיה רצוף לתוכה, ונותנת בתוכה מכחול ובראשו מוך, ומכנסת אותו באותו מקום, נמצא דם על ראשו בידוע שהוא מן המקור ואסורה, ואם לאו בידוע שהוא מן הצדדין ומותרת. ואם רצתה לבדוק עצמה בעודה תחת בעלה הראשון אחר שמשמש שלשה פעמים, הרשות בידה, שלא אמרו להתגרש מן הראשון אלא להקל עליה להתירה לשני ולשלישי. ואל יקדר שמשי. ולא יענה בי כחשי. ויהיה קרבני לי לאשי.
<h2>דף סו.</h2>
כל אשה יש לה זמן שקוראים החכמים וסת שרואה דם, וסתם הוסתים ברוב הנשים משלשים יום. ובאותו יום שרגילה לראות, בעלה חייב לפרוש ממנה. אם היא רואה ביום, צריך לפרוש ממנה באותו יום כולו, אפילו הוסת הוא בסופו, ומותר מיד בלילה שלאחריו. וגם כן אם הוא בתחלתו, פורש כל היום ומותר כל הלילה שלפניו. וכן אם רואה בלילה, פורש כל הלילה ומותר ביום שלפניו ושלאחריו. וכל זמן שהאשה קטנה ולא קבעה וסתה שלשה (ימים) [פעמים], אין צריך לפרוש לוסתה. האשה שהיא בחזקת טמאה, אסור לו לבוא עליה עד שתאמר לו טבלתי. הוחזקה נדה בשכנותיה, כגון שראוה לובשת בגדיה המיוחדים לימי נדותה, ודאי טמאה. אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני, אינה נאמנת. ואם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת. היה משמש עם הטהורה ופרשה נדה, לא יפרוש מיד, אלא ינעוץ צפרניו בארץ, ולא יזוז ממקומו עד שימות האבר, ופורש. אשה שאין לה וסת אסורה לבעלה עד שתבדוק קודם תשמיש ואחר תשמיש. וכן צריכה לבדוק לעולם כשתשמש. והיא צריכה לבדוק ולא הוא. אשה שרואה דם מחמת תשמיש, משמשת פעם ראשונה שניה ושלישית, אם בכולן רואה משם ואילך לא תשמש, אלא תתגרש ותנשא אם תרצה לשני, ואם רואה פעם ראשונה שניה ושלישית, תתגרש ותנשא לשלישי. ואם ראתה שלש פעמים כמו כן, שוב אסורה לינשא עד שתבדק. כיצד בודקת, נוטלת שפופרת של אבר ופיה רצוף לתוכה, ונותנת בתוכה מכחול ובראשו מוך, ומכנסת אותו באותו מקום, נמצא דם על ראשו בידוע שהוא מן המקור ואסורה, ואם לאו בידוע שהוא מן הצדדין ומותרת. ואם רצתה לבדוק עצמה בעודה תחת בעלה הראשון אחר שמשמש שלשה פעמים, הרשות בידה, שלא אמרו להתגרש מן הראשון אלא להקל עליה להתירה לשני ולשלישי. ואל יקדר שמשי. ולא יענה בי כחשי. ויהיה קרבני לי לאשי.
